<h1>העיטור אות ב' ביקורת</h1>
<h2>דף כא:</h2>
ביקורת. והיא הכרזה כדגרסינן (כתובות ק':) אמר רב נחמן מעולם לא עשו אגרות בקורת בנהרדעא. בערכין (כ"א:) שום היתומין שלשים יום ושום הקדש ששים יום ומכריזין בבוקר ובערב בשעת הוצאת פועלים ובשעת הכנסת פועלים אומר שדה פלונית בסימניה ובמצרניה כך היא יפה ובכך היא שומה על מנת ליתן לאשה בכתובתה ולבעל חוב בחובו. אמר רב חסדא בא להכריז רצופים שלשים יום. שני וחמשי ששים יום. ואמר רב יהודה אמר רב אין נזקקין לנכסי יתומין קטנים אלא אם כן רבית אוכלת בהן ורבי יוחנן אמר אף לכתובת אשה משום חינה. וקימא לן כרבי יוחנן. ירושלמי בשבועות (פ"ז ה"ז) ויש אומרים אף לגזילה ונזקין לגזילה כדתנן מי שהניח להם אם היה דבר שיש בו אחריות נכסים חייבים לשלם. ונזקין אין נפרעין מנכסי יתומין אלא מן הזיבורית. ובפרק שור שנגח (ב"ק ל"ט.) גרסינן רבי יוחנן סבר דהוא הדין למזיק ואמר רבא הלכתא אין נזקקין לנכסי יתומין קטנים ואם אמר תנו נזקקין שדה זו מנה זה נזקקין ואין מעמידין אפטרופוס. ומסתברא דאפילו מלוה בשטר קאמר כדברי רבא בערכין והלכתא כרבא כהלכתיה וכטעמיה דאמר טעמא משום שובר ואפילו בשבועה לא יפרעו ובשחייב מודה ובמית בגו זימניה נמי נזקקין אפילו ביתומים קטנים ונפרעין שלא בשבועה ותנא [הני] והוא הדין להנך כדפרשית בשובר דכל היכא דליכא ספיקא נזקקין. וליתה לדרב פפא דאמר משום דיתמי לאו בני מעבד מצוה נינהו ולא כרב הונא דחייש לצררי. וכן פסק רבינו אלפס בתשובות. ורבינו האי נשאל אם נזקקין לנכסי יתומין במלוה בשטר והשיב שאין נזקקין. (כ"ב:) אמרי נהרדעי בכולהו נזקקין ומעמידין אפטרופוס לבר מנמצאת שדה שאינה שלו דאחזוקי סהדי בשקרי לא מחזקינן. אמר רב אשי איזקוקי לא מזדקקינן דהאמר רבא אין נזקקין ואי מזדקקינן מוקמינן אפטרופוס דהא אמרי נהרדעי בכולהו נזקקין ומעמידין אפטרופוס לבר מנמצאת שדה שאינה שלו. ודוקא עדות על פה דלא מחזקינן להו בשקרי אבל עדות בשטר אמרינן זיופי זייף כדאמרינן בריש גמרא דבבא בתרא (ז':) בכולהו הילכתא כרב חמא לבר מתברא דאחזוקי סהדי בשקרי לא מחזקינן. ומר זוטרא בריה דרב ששת אמר בהא נמי הלכתא [כרב] חמא דאי איתה דתברא מעליא הוא איבעי ליה לאפוקי בחיי אבוהון ומדלא אפקיה זיופי זייף. וקיימא לן כותיה. וכי היכי דמכרזינן בדיתמי הכי נמי מכרזינן בנכסים אחרים כמנהגא דההוא אתרא. ואיכא מאן דאמר שלשים יום כדכת' בשומא ובהכרזה. ירושלמי במועד קטן (פ"ב ה"ג) כך אנו אומרים פקדון אינו נגבה מיתומים קטנים.
כתב בכך וכך בשבת וכו' איך פלוני בר פלוני אזמין ליתמי דפלוני לדינא ואפיק שטר חוב וכתובה דהוה ליה על אבוהון. וחזינא מדינא למגבי מנכסי דיתמי מדינא לרווחא דידהו ואפיכנן אזכותא דידהו ואפקינן אכרזתא ואכריזנן על ארעא דהיא זיבורית דלהון תלתין יומין ולבתר הכי אתא פלוני דנן ואוסיף על דמי דההיא ארעא כך וכך וזביננא ליה אנחנא בי דינא לפלוני בן פלוני והוא דיליה. ואשלים אילין זוזי זבינא לידנא ויהבינן להו לבעל חוב כמה דאיתחייבו יתמי מדינא ואשלימנא הדא ארעא לפלוני דנן ליה ולירתוהי בתרוהי ומן יומא דנן ולעלם לא להוי רשותא ליתמי לערעורי בההיא ארעא מידי ואחריות דהאי זבינא איתמי כחומר כל שטרי זביני דנהיגין בישראל דלא כאסמכתא ודלא כטופסא דשטרי וכו'.
